אירועים קרובים

מפגש "קפיצות דרך אסטרטגיות" של פורום ראשי החברות,  נפתח באירוע מהשטח: מתקפת סייבר בזמן אמת. גיא סגל, מנכ״ל Sygnia, הציג בפני חברי הפורום שינוי מהותי במפת האיומים: מעבר מתקיפות אנושיות מוגבלות לתקיפות מבוססות AI Agents, המסוגלות לייצר במהירות וקטורי תקיפה רבים ומהירים יותר. המסר המרכזי למנהלים היה ברור: דווקא ההקלות שניתנות לבכירים, כמו ויתור על אימות דו-שלבי או נהלי אבטחה מקוצרים, עלולות להפוך לנקודת הכניסה של התוקף.

מכאן עבר המפגש לשלושה סיפורי עומק ניהוליים, אותם הציגו עמי בם, יו"ר גילת רשתות לווין ויו"ר Brainsaway, יקי ינאי, מנכ"ל Pluri ויוסי בן שלום, יו"ר קרן רקיע.

עמי בם הציג את קפיצות הדרך שעשו גילת רשתות לויין ו-Brainsway תוך שהוא משווה בין שני התהליכים שעברו החברות. "הדבר החשוב ביותר שיכול יו"ר לעשות הוא לתת גיבוי למנכ"ל, השני: מתודולוגית עבודה". עמי בם, תיאר את מתודולוגיות העבודה תוך שהוא משווה בין החברות ומסביר מה השונה והשווה בין שתיהן. לצערנו - לא אושר להעביר הקלטה או את לשתף את המצגת.

״אי אפשר לדבר על צמיחה כשהחברה עדיין מדממת. קודם מייצבים, אחר כך בונים את קפיצת הדרך״, סיכם בם.

יקי ינאי הציג שיעור נדיר בהתמודדות עם רגעי משבר: כיצד חברה שעברה שנים של השקעה, ניסויים וציפיות מסוגלת לעצור, לשנות DNA עסקי, ולעבור ממודל של חברת פארמה למודל של פלטפורמה טכנולוגית. במרכז הדברים עמד השינוי בהבנת הזהות של החברה. במשך שנים פעלה החברה כחברת ביוטכנולוגיה המפתחת טיפולים מבוססי תאים. נקודת המפנה הגיעה בעקבות כישלון בניסוי, שחייב עצירה של הפעילות וחישוב מסלול מחדש. האפשרויות שעמדו בפני החברה היו חדות: לשנות כיוון או לסגור את החברה.

״לפעמים קפיצת הדרך האמיתית היא להבין שהחברה שאתה מנהל איננה החברה שחשבת שיש לך.״

יוסי בן שלום, יו״ר קרן רקיע, הביא את הזווית של משקיע, יו״ר ודירקטור שמכיר מקרוב חברות במצבי קצה. בדבריו הוא חשף את מה שבדרך כלל לא מופיע בכותרות של עסקה מוצלחת: ההחלטות הלא פופולריות, ההכנה לרוכש אסטרטגי, המשמעת הרגולטורית, והפער בין הדרך שבה שוק ההון מגיב בזמן אמת לבין הערך האמיתי שנוצר לאורך זמן.

דרך הדוגמה של RADA, הוא הציג כיצד קפיצת דרך אסטרטגית אינה מתרחשת ביום העסקה, אלא נבנית לאורך שנים: מיקוד, החלפת הנהלה, גיוס הון, ויתור מחושב על שליטה, בניית פעילות אמריקאית, הקפדה על רגולציה, ניקוי פעילות לקראת Due Diligence, והבנה מוקדמת שהחברה צריכה להיות מוכנה להזדמנות הרבה לפני שהשוק מזהה אותה.

״מהלך אסטרטגי גדול לא נבנה רק על חזון. הוא נבנה על ניקיון, משמעת, גידור סיכונים והיכולת להכין את החברה להזדמנות לפני שהיא מגיעה.״

בסיום המפגש התעורר דיון בין החברים בנושא הכנת תוכניות אסטרטגיות בתקופה של שינויים מתמידים ומשמעותיים.

שרון רייך, מנכ״ל איילון ביטוח ופיננסים: "Turnaround מוצלח אינו מתחיל במצגת אסטרטגית, אלא ביכולת של הנהלה לחבר בין יעדים עסקיים, תרבות ארגונית, משמעת ניהולית ואנשים שמאמינים בדרך."

ניר למפרט, יו״ר ח. מר תעשיות: "במשבר, הבעיה אינה רק החוב או הדוח הכספי. הבעיה היא האם ההנהלה מצליחה לגרום לארגון להכיר במציאות, להתמקד, לנהל תזרים באכזריות ניהולית, ולבנות מחדש אמון עם כל בעלי העניין."

יסמין קורן, מנכ״לית Aon ישראל: "בחברה גלובלית, הביטוח אינו סעיף תפעולי. הוא כלי אסטרטגי לניהול סיכונים, הגנה על פעילות, והבטחת רציפות עסקית ביום שבו נדרש מבחן אמיתי."

מפגש פורום ראשי החברות עסק באחד האתגרים המרכזיים ביותר בניהול חברה: ביצוע Turnaround. לא רק בחברות במשבר, אלא גם בחברות מצליחות המבקשות להשתפר, להתמקד, להגדיל רווחיות ולבנות יתרון תחרותי לאורך זמן.

המפגש התקיים באירוח איילון חברה לביטוח, בהובלת שרון רייך, מנכ״ל איילון,  ואביגדור קפלן היו"ר. במפגש הציג שרון רייך את הזינוק של 1,000% תוך שנתיים, ניר למפרט, יו״ר ח. מר על המהפך שעשתה החברה "מכבשה שחורה לחברה צומחת", ויסמין קורן, מנכ״לית Aon ישראל על השינוי הנדרש בתפיסת ראשי החברות את ברוקר הביטוח הבינלאומי. כל אחד מהדוברים הציג זווית אחרת של שינוי ארגוני: בניית תרבות וצמיחה רווחית, ניהול חברה ציבורית במשבר, ותפיסת ביטוח גלובלית כחלק מניהול סיכונים עסקי.

איך מתמודדים עם איום הרחפנים?

ב-Road Show של פורום המשקיעים מבית פורום CFO ופורום ראשי החברות קיימנו מפגש נוסף בין מנכ"לים, CFOs, משקיעים ויזמים, והפעם סביב אחד האתגרים הביטחוניים המשמעותיים ביותר של השנים האחרונות: התמודדות עם איום הרחפנים.

עדי נוב, מנכ״לית בססח: "אי-ודאות אינה סיבה לעצור פעילות, אלא סיבה לנהל אחרת."

 

אבי מגיד, מנכ״ל PV Nano Cell: "פיבוט אמיתי מתחיל ברגע שחברה מפסיקה לשאול מה היא יודעת לעשות, ומתחילה לשאול איזו בעיה כואבת היא פותרת."

אורי תדמור, נשיא KLA ישראל: "מאחורי כל קפיצה טכנולוגית יש ארגון שיודע לנהל מורכבות, ידע מצטבר וקצב פיתוח שאינו סולח לטעויות."

מפגש פורום ראשי החברות בנושא "אתגרים, אסטרטגיות ומה שביניהם" עסק בשאלות ניהוליות שמעסיקות כיום הנהלות רבות: כיצד בונים אסטרטגיה בסביבה שבה אי-הוודאות הפכה לחלק קבוע מהמציאות העסקית.

הערב התכנסנו יחד, חברי פורום ראשי החברות וחברי פורום CFO, לציון יום העצמאות ה-78 של מדינת ישראל.

זו הייתה הזדמנות לעצור לרגע את שגרת הניהול, להביט על התקופה שעברנו כחברה וכמשק, ולהכיר בעוצמה, באחריות ובחוסן שמגלים חברות וחברי הפורום המובילים את הכלכלה הישראלית בימים מורכבים במיוחד.

ביקשנו מחברי פורום ראשי החברות לשתף כיצד הארגונים שלהם ניגשים לחדשנות עסקית ומה עומד מאחורי ההחלטה להשקיע בסטארטאפים, ארגונית ואישית.

הסקר נערך ע"י פורום ראשי החברות ופורום CFO ובשיתוף פורום המשקיעים.

הנה מה שעלה.

המפגש נפתח בדברי פתיחה של נגה קינן, יו"ר הפורום, אשר הדגישה את הצורך בגישה אסטרטגית לבינה מלאכותית ואת השפעתה הרחבה על מודלים עסקיים, תהליכים ארגוניים וקבלת החלטות.

בהרצאתה, טליה גזית, שותפה ומנכל"ית PwC Next הציגה כי יישום AI אינו מהלך טכנולוגי נקודתי אלא שינוי עומק ארגוני. היא הדגישה את הפער בין התלהבות מפיילוטים לבין יצירת ערך עסקי אמיתי, ואת החשיבות בהגדרת מטרות ברורות (ROI) ובהובלת התהליך על ידי המנכ"ל. באמצעות מקרי בוחן, הראתה כי לעיתים האתגר המרכזי אינו טכנולוגי אלא תהליכי, וכי הצלחה תלויה בחיבור בין צורך עסקי לפתרון נכון.

בהמשך, גלית אורן אבנשטיין הנחתה סדנת פתרון בעיות בעזרת AI, במסגרתה התקיימו שולחנות עגולים סביב דילמות ניהוליות מהשטח:

דילמות מרכזיות שעלו:

אמיר כהן, בעלים, אר-כה - כיצד ניתן להיעזר ב-AI בקבלת החלטה על רכישת חברה בתחום האנרגיה?

טלאור זק"ש, מייסד ושותף, eHealth Ventures - כיצד ואם בכלל נכון לאמץ טכנולוגיה רפואית מבוססת AI?

לילך סויד, מנכ"לית חט' הטכנולוגיות מוקד אמון - כיצד לעודד עובדים להשתמש בכלי AI ולהתגבר על החשש הטבעי?

צחי גולן, מנכ"ל סימנס - כיצד לרתום את כלל הארגון להשגת יעד של 20% התייעלות עד 2028 באמצעות AI?

רוני אורן, יו"ר רפק - כיצד וכמה נכון לשלב AI בפרויקטי ייזום חשמל?

הדיונים התמקדו בזיהוי נקודות ערך ליישום, באיזון בין סיכון להזדמנות, ובדרכים פרקטיות לפעול בתוך מציאות של אי-ודאות.

המסר המרכזי:

בעידן ה-AI אין אפשרות להמתין לוודאות. ארגונים נדרשים להיות בתנועה מתמדת - להתנסות, ללמוד, ולבנות יכולות תוך כדי תהליך - כדי להישאר תחרותיים ורלוונטיים.

"התעשייה האווירית מובילה בטכנולוגיה, ונמצאת בחלל, באוויר, ביבשה ובים."

בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית, אירח את פורום ראשי החברות, ממש ערב המלחמה.

לוי, הציג את פעילות החברה ואת מקומה המרכזי בתעשייה הביטחונית והטכנולוגית של ישראל. בדבריו סקר את התפתחות התעשייה האווירית מאז הקמתה לפני למעלה משבעה עשורים והציג חלק מן המערכות מתקדמות וטכנולוגיות פורצות דרך, לצד פעילות ענפה למען ביטחון מדינת ישראל והישגים עסקיים ופיננסיים משמעותיים בשווקים הבינלאומיים. במסגרת המפגש הוצגה תמצית פעילות החברה והתקיים דיון עומק עם חברי הפורום על מגמות בתעשייה הביטחונית, חדשנות טכנולוגית ואתגרי השוק הגלובלי.

לצערנו לא ניתן היה להקליט את המפגש מטעמי סודיות.

בסיום המפגש התקיים סיור מקצועי במתקני החברה שכלל ביקור בקו ההסבות, בחטיבת התעופה ובמתחם הרובוטיקה.

את דברי הפתיחה למפגש נשא רו"ח גיא פרמינגר שותף בכיר וראש תחום הייטק PwC Israel.

פרמינגר הציג סקירה על המהפכה הטכנולוגית המואצת שמעצבת מחדש את הכלכלה והארגונים. לדבריו, התפתחות הבינה המלאכותית מקרבת את העולם לעידן של קפיצות טכנולוגיות דרמטיות - מהתקדמות לעבר AGI ועד שילוב עתידי עם מחשוב קוונטי - שצפויות לשנות מודלים עסקיים, שוקי עבודה ומבני תעשייה שלמים.

פרמינגר הדגיש כי המשמעות עבור הנהלות היא עמוקה הרבה יותר מאימוץ כלי טכנולוגי נוסף. ארגונים נדרשים לבחון מחדש את האסטרטגיה שלהם, את מבנה העבודה ואת מודל הערך שלהם בעידן שבו AI הופך לחלק מתהליכי הליבה. לדבריו, בעולם שמשתנה במהירות חסרת תקדים, היתרון התחרותי יגיע מארגונים שמוכנים לחשוב מחדש על הדרך שבה הם פועלים - ולא רק לשפר את הקיים.

פרמינגר ציטט את סיסמתו של בז שנות אור, מהסרט צעצוע של סיפור, וקרא לכולם לאמץ אותו: אל האינסוף ומעבר לו.

תודתנו להתעשייה האווירית על האירוח.

היעדרויות עובדים הן האתגר המרכזי בפער משמעותי מכלל האתגרים במשק. כך עולה מסקר משותף של פורום ראשי החברות ופורום CFO.

האתגר השני בכלל המשק הוא יבוא, יצוא וזמני אספקה ללקוחות ואילו בענף ההייטק, האתגר השני הוא דווקא שערי מט"ח. כלומר, המחסור בכוח אדם חוצה מגזרים אבל בעוד שהמשק מתמודד בעיקר עם אתגר תפעולי, ההייטק חשוף יותר לסיכון פיננסי וגלובלי.

להלן דו"ח לתוצאות הסקר בנושא שימושי AI למנהלים בכירים במשק.

בין השאלות בסקר:

1. מהן 3 המטרות העיקריות שלך בשימוש בכלי AI?

2. איזה כלי AI עדיפים בעיניך?

3. האם הקמת בארגון צוות לקידום AI?

ב- Road Show של פורום המשקיעים קיימנו מפגש נוסף בין מנכ"לים, CFOs, משקיעים ויזמים והפעם סביב שתי חברות DeepTech, שכל אחת מהן פועלת בליבת תעשיות מסורתיות ומתמודדת עם אתגרים מורכבים של יעילות, סקייל ורגולציה.

חברת ה-DeepTech הראשונה הציגה טכנולוגיה חדשנית להתמודדות עם אתגרי תפעול וניקוי בתעשיות עתירות ייצור. השיח התמקד בעלויות הגבוהות, זמני ההשבתה, סוגיות קיימות ובטיחות, ובאופן שבו שילוב של חומרים מתקדמים, רובוטיקה והנדסה יישומית מאפשר לבטל את התלות בתהליכי ניקוי מזיקים, עתירי מים וכימיקלים ולייצר ערך עסקי ממשי בסביבות ייצור מורכבות.

ה-DNA הישראלי: כשהחוסן הלאומי פוגש את המנהיגות העסקית

מה מגדיר את ה-DNA הישראלי? האם אלו היצירתיות והתעוזה, או אולי תחושת השליחות והערבות ההדדית? קמפיין חדש של "פורום ראשי החברות" מפגיש את המנהלים המובילים במשק כדי לענות על השאלה הזו, ולהראות איך הערכים הלאומיים שלנו הופכים לאסטרטגיה עסקית מנצחת.

ה-DNA של חברה עסקית הוא השתקפות של החברה בה היא צומחת. בישראל, זה אומר חיבור בלתי נפרד בין טכנולוגיה, ציונות ואנשים.

כך זה נראה מבעד לעיניהם של מובילי המשק:

עבור יואב ריזל, מנכ"ל קבוצת דרייב, הכל מתחיל בחיבור בין טכנולוגיה לאנשים ולערכים ב"אומץ, חום ודחף לעשייה משמעותית". ברוח דומה, ארז בלשה, מייסד ומנכ"ל קרן ג'נריישן קפיטל, רואה ב-DNA הישראלי מנוע לצמיחה ושגשוג דרך הקמת תשתיות לאומיות חיוניות. גם קינן ממן, מנכ"ל קשת טעמים, מדגיש את החיבור האנושי והתרבותי כ"קשת של טעמים בלב אחד".

בגזרת התשתיות והבנייה, רונן גינזבורג, מנכ"ל קבוצת דניה, מאמין ביכולת הישראלית "לעשות, לא בתקווה שהדברים יסתדרו מעצמם", בעוד שתומר ראב"ד, יו"ר קבוצת בזק, מגדיר את ה-DNA כערבוב של "הון אנושי, יזמות, ביטחון ואחריות ליצירת ערך למשק". עמית שקד, מנכ"ל קצא"א, רואה ב-DNA הזה שליחות ופטריוטית של שמירה על שער האנרגיה של המדינה, ועדי חן לוי, יו"רית המגזר העסקי מעגן מיכאל, מחברת בין חדשנות ויזמות להובלת תעשייה קיבוצית בתחומי המים והאנרגיה.

הטכנולוגיה הישראלית היא השגרירה הטובה ביותר שלנו. יוסי חבר, מנכ"ל IBC, רואה שליחות בהנגשת תשתיות תקשורת מתקדמות לכל אזרח, וקובי לסרי, מנכ"ל משותף אופיר אופטרוניקס סולושנס, מחויב לחיזוק התעשייה הביטחונית דרך ייצור מקומי וחדשנות. גבי מיודובניק, מנכ"ל נטפים, מזכיר לנו שהכוח שלנו מגיע מהמהפכה החקלאית ומשליחות עמוקה, ואודי קשקש, מנכ"ל RAD, מציין כיצד החברה מחברת בין עולמות דרך יזמות ותעוזה ישראלית.

גם בתחומי העתיד, ה-DNA הישראלי נוכח בכל הכוח. שרגא כץ, מנכ"ל EV-EDGE, מדגיש את ערכי ה-Be Humble ו-Keep Learning כערכי הליבה להצלחה, בעוד איה סופר, סגנית נשיא לטכנולוגיות AI ומנהלת מעבדת המחקר של IBM בישראל, רואה מחויבות לטיפוח חוקרי המחר. בתחום הרפואה, אייל שמיר, מנכ"ל IceCure Medical, מציג חדשנות מצילת חיים כחלופה בטוחה לניתוח, וליאור אבירם, יו"ר קמטק, מסכם את הכל בחדשנות שתומכת בקידמה האנושית ובכלכלה הישראלית כאחד.

הקמפיין הזה מזכיר לנו שהמשק הישראלי הוא הרבה יותר ממספרים - הוא סיפור על אנשים, חזון ו-DNA ייחודי שאין באף מקום אחר בעולם.

פורום ראשי החברות נפגש במשרדי טבע לאירוע בנושא חדשות ברפואה. בין הדוברים: תא"ל ד"ר זיוון אביעד בר, קצין רפואה ראשי בצה"ל, יוסי אופק, מנכ"ל טבע ישראל ואבי בוסקילה, מנכ"ל שראל.

את האירוע פתח קצין רפואה ראשי בצה"ל, תא"ל ד"ר זיוון אביעד בר, שדיבר על חדשנות רפואית במלחמת חרבות ברזל, תוך הצגת שילוב של שינוי תפיסתי, עבודה מבוססת נתונים וטכנולוגיה שהוביל להצלת חיים בהיקף חסר תקדים. 

ד"ר אביעד בר תיאר את המרכיבים המרכזיים שהובילו להצלת חיים במלחמה, והדגיש את קיצור זמני הפינוי כגורם קריטי. הציג מעבר מתיעוד ידני לתיעוד דיגיטלי בטאבלטים בשטח, וכן קבלת החלטות אמיצה גם כשמדובר בהחלטה לא לבצע פעולה רפואית - ויתור מודע על פרקטיקות שהיו נפוצות ומקובלות בעבר, על בסיס נתונים סטטיסטיים ומחקרי עומק רחבי היקף בתחום טיפול בפצועים ומתן טיפול מציל חיים. 

פורום ראשי חברות התארח בפירמת עורכי הדין שבלת.

את המפגש פתח עו"ד עפר בן יהודה שתיאר כיצד כלי ה-AI הופכים לאפקטיביים יותר, אך לצד זאת קיים פער בין ציפיות המשתמשים לבין התוצאות בפועל – מה שיוצר תסכול, בנוסף לאתגרים רגולטוריים משמעותיים. שבלת הקימה חברת בת לייעוץ AI, לאו דווקא באספקטים המשפטיים, ומלווה כיום לקוחות בניתוח פערים (gap analysis) ובהתאמת פתרונות מדף.

האתגר המרכזי, לטענת בן יהודה, הוא שמירה על איזון בין קצב החדשנות האינטנסיבי לבין עמידה אחראית ברגולציה. איכות הדאטה, המבוססת על Big Data, מהווה גורם קריטי להצלחת כל פרויקט AI. מערכות אוטונומיות דורשות גבולות פעולה ותקציב כדי למנוע "התרוקנות כיסים". בתחום ה-IP, החוזים כיום חייבים לכלול סעיפים ברורים בנושא Training ו-Licensing, ולהבטיח שה-Output נשאר בבעלות הלקוח. לצד זאת עולים איומים חדשים כגון Prompt Injection והצורך בבידוד Agents.

אחריו הציג עו"ד דעואל הורביץ פרספקטיבה היסטורית וטכנולוגית, והציע כי בשנת 2025 צפויים חידושים משמעותיים כמו תכנות בשפה טבעית, מודלים קטנים שרצים על הטלפון, ויכולת תיאום בין סוכני AI מרובים (Orchestration).

בזירה הרגולטורית הוא תיאר שלושה מודלים מרכזיים:

ארה"ב – רגולציה סקטוריאלית רכה שיוצרת פרגמנטציה בין מדינות.

אירופה – רגולציה רוחבית, רחבה ומבוססת סיכון (blanket regulation), שזכתה לביקורת חזקה.

ישראל – אימצה גם היא גישה סקטוריאלית עם דגש מהותי על הגנת הפרטיות. הבנה רגולטורית מרכזית: האדם במרכז, ולכן מומחי התוכן בכל תחום צריכים לכוון את הרגולציה.

לאחר מכן הציגה עו"ד הילה שרייבמן שתיארה שינוי משמעותי בקרב חברות: מעבר מפחד מ-AI להבנה שאימוצו הוא תנאי לשרידות או נצחון תחרותי. חוזים מסחריים ארוכי טווח כבר כוללים סעיפים המתייחסים ל-AI Agents, לבעלות על Prompts ולחלוקת אחריות (Liability).

ארגונים נדרשים להגדיר גבולות טכנולוגיים באמצעות Prompt Engineering ולנסח מדיניות Governance פנימית. נושא ה-Training Data הפך קריטי: יש לוודא משפטית שהשימוש בו מותר. שאלוני ה-DD נהיו מורכבים בהרבה, ודורשים פירוט מעמיק על הבעלות על מודלים, שרשרת הפיתוח והגנת ה-IP.

ולבסוף עו"ד ניר פיינברג התמקד בתפקידה של רשות הגנת הפרטיות (PPA), המפקחת כיום גם על מערכות AI – "קופסה שחורה" שיכולה להשפיע עמוקות על החברות. תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות חיזק את חובות הארגונים, במיוחד בנוגע לצדדים שלישיים (שרשרת האספקה) וחובות הודעה, והעניק ל-PPA סמכויות אכיפה משמעותיות.

ה-PPA מביטה על כלל מחזור חיי הדאטה במערכת AI: אימון, קלט ופלט. שימוש במידע אישי דורש בסיס חוקי, ובישראל לרוב נדרשת הסכמה – גם לשימושים פנים-ארגוניים. המפתח הוא אחריות: מצופה שנושאי משרה ודירקטורים יטמיעו תוכניות אכיפה, יגדירו מדיניות ארגונית ויפקחו באופן שוטף על תחומי המידע והטכנולוגיה, הנחשבים היום לסיכון עסקי מהותי.

תודותנו לשבלת על האירוח.

פורום ראשי החברות התארח במשרדי אל על, בהובלת מנכ"לית החברה, דינה בן-טל גננסיה.

במהלך המפגש שיתפה בן-טל גננסיה את חברי הפורום במסע ההתאוששות יוצא הדופן של אל על משני משברים בטווח זמן של חמש שנים: הראשון, המשבר החריף שפקד את עולם התעופה עם פרוץ מגפת הקורונה ובהמשך, עם משבר לאומי מלחמת חרבות ברזל.

דור שלם בוחר לנטוע את עתידו בישראל - ושוק המשכנתאות משקף זאת היטב,

כך לדברי משה לארי, מנכ"ל מזרחי טפחות, שאירח את פורום ראשי החברות, בעלים יו"רים ומנכ"לים של החברות המובילות במשק. 

את המפגש פתח לארי בסקירה של האינדיקטורים הכלכליים המרכזיים של המשק הישראלי, שגם לפי הודעת המדרג הראשי ב־S&P  מדובר בנתונים מרשימים במיוחד למדינה המצויה במצב לחימה ממושך.

משה לארי הדגיש, כי לצד ההזדמנויות הרבות שהשיפור במצב הביטחוני יביא איתו, נדרשת אחריות כלכלית ותקציבית - ובעיקר חיזוק הערבות ההדדית והחוסן החברתי, כבסיס לצמיחה ושגשוג עתידי.

בהמשך אופיר מורד, סמנכ"ל ומנהל החטיבה העסקית במזרחי טפחות ציין, כי המערכת הבנקאית בישראל יציבה, רווחית ובעלת תיאבון לצמיחה. במשק קיימים עודפי נזילות משמעותיים, וישנן הזדמנויות לרכישת חובות ולביצוע עסקאות מורכבות בשילוב מימון מוסדי ובנקאי.

 תרי ישכיל, סמנכ"ל ומנהלת חטיבת שיווק, פרסום ופיתוח עסקי בבנק, הציגה את תפיסת המותג של מזרחי טפחות, המבוססת כבר 15 שנה על ערך אחד מרכזי: אנושיות. היא הסבירה כיצד האמירה "לכל אחד יש בן אדם בבנק" הפכה לעקרון מנחה תפעולי ותרבותי, שמבדל את מזרחי טפחות במרחב הבנקאי. 

בתשובה לשאלה על התמודדות הבנק עם המעבר לשבוע מסחר שני-ששי, אמר עדי שחף, CFO ומנהל החטיבה הפיננסית במזרחי טפחות כי הבנק ערוך ומוכן למעבר הנדרש.

*המפגש לא הוקלט ולא אושרו מצגות לפרסום מטעמי סודיות.
תודה רבה למשה לארי ולמזרחי טפחות על האירוח הנפלא.

״איראן הייתה מדינת סף גרעין, היא איננה עוד מדינת סף גרעין״

פורום ראשי החברות נפגש עם ראש אג״ת, האלוף אייל הראל, במהלך המפגש עסקנו באתגרים המרכזיים של צה״ל במלחמת חרבות ברזל: השבת החטופים מעזה, ההתמודדות עם שינויי הזירה בצפון והאיום האיראני שכבר איננו בגדר “מדינת סף גרעין”.

עלו גם סוגיות משמעותיות של פערים תקציביים, שחיקה בציוד ועלייה חדה בעלויות הלחימה, לצד מחסור בקצינים לוחמים והצורך בהשבחת כוח האדם.

ראש אג״ת הדגיש את החשיבות בהשקעה בטכנולוגיות מתקדמות ובפיתוח כחול־לבן, ואת הצורך לחשוב קדימה – איך נערכים למלחמה הבאה, ולמשך כמה זמן.

המפגש לא הוקלט מטעם סודיות

הקוקפיט כמגרש אימון למנהלים

פורום ראשי החברות התכנס בבוקר חם של אוגוסט לחוויה ייחודית.

חברי הפורום לבשו סרבלי טיסה, קיבלו תדריך ומשימה, נכנסו לסימולטור הקוקפיט של מטוס הקרב F-16, והתכנסות אח"כ לתחקור ולמשימה נוספת.

בתדריכים, נלמדו עקרונות התחקיר

תוך הקשר של יישום עקרונות אלו לעולם הניהולי בחברות.

נושאים נוספים בהם נגע האימון היו היכולת להוביל צוותים, לשאת באחריות, לקבל החלטות בזמן אמת ולשמור על קור רוח גם בסביבה דינמית ומאתגרת.

השנתיים האחרונות היו שנים של אתגרים וחוסר ודאות - אך גם של חוסן וצמיחה.

פורום ראשי החברות יצא בקמפיין “ועכשיו - צמיחה” - במיוחד עכשיו, בימים אלו, חשוב לחזק את המשק ולהראות כיצד החברות המובילות בישראל תורמות לצמיחתה של הכלכלה הישראלית.

תודה לראשי החברות המנהיגים את הארגונים שבראשם הם עומדים, על תרומתם המשמעותית לצמיחת המשק בימים מורכבים אלה.

משבר דיור... האומנם?

פורום ראשי חברות התכנס במשרדי רשות מקרקעי ישראל לדיון מעמיק בנושא אתגרי הדיור והנדל"ן בישראל, לצד פתרונות וחידושים עתידיים.

את המפגש פתח חיים דנון, יו"ר חברת קומסקו, שהדגיש את החשיבות בקידום ופיתוח ענף הבנייה בישראל באופן יעיל, שקוף ולמען כלל הציבור.

יעקב (ינקי) קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל, הציג את פעילותה הרחבה של הרשות – מתוכניות ממשלתיות לדיור מוזל, דרך שיפור השירות והדיגיטציה, ועד שמירה על קרקעות המדינה והתמודדות עם פלישות.

יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, סקר נתונים עדכניים על עליית מחירי הדיור, והציג מהלכים משמעותיים שנעשו לקידום התחום: תוכנית חומש לשיווק קרקעות, עידוד עסקאות והתחלות בנייה, שינוי טרמינולוגיה ל"נשיגות דיור" ופעולות שבוצעו גם בתקופת חרבות ברזל ו-מבצע עם כלביא.